בפעילות זו נצפה בסרטון בו נכיר את המונח “נחלת הכלל” ונזהה את בעלי העניין הקשורים לנושאים סביבתיים – אנשים או גופים שמשפיעים על מצב הסביבה או מושפעים ממנו.

• בעלי עניין הם אנשים או גופים שמשפיעים על מצב מסויים או או מושפעים ממנו.
• מטלת צפייה:
  במהלך הצפייה כל תלמיד ירשום לעצמו: איזה בעלי עניין בנושאי סביבה מוזכרים בסרטון?
• צפייה בסרטון מהקישור: נחלת הכלל – מרכז השל לקיימות 

דיון במליאה: 

• מהי משמעות המונח “נחלת הכלל” שהוזכר בסרטון?
• מיהם בעלי העניין בנושאי סביבה שהוזכרו בסרטון?
• מהם האינטרסים של כל בעל עניין?

בעלי העניין שהוזכרו הם:

• הציבור = כולנו. האינטרסים: לחיות בסביבה נקייה ולשמור על הסביבה ולשמור עליה לדורות הבאים (משאבי טבע, מגוון בעלי חיים וצמחים, ניקיון של הקרקע, האוויר ומקורות המים), אבל גם לחיות בצורה נוחה ולחסוך כסף.
• עסקים ותאגידים. האינטרס הוא להרוויח כסף, לקיים עסק כמה שיותר רווחי מבחינה כלכלית.
• רשויות האחראיות על חקיקה ואכיפה (ממשלות, עיריות, ארגונים בינלאומיים). האינטרס אמור להיות שמירה על האינטרס של הציבור.
• בעלי עניין נוספים הקשורים לנושאי איכות הסביבה הם:
  • עמותות לשמירה על הסביבה. ארגונים ללא מטרת רווח הפועלים לשמירה על האינטרס הציבורי ולהעלאת מודעות לגורמים הפוגעים בו (אקטיביזם סביבתי).
  • מיזמים סביבתיים. האינטרס שלהם הוא להרוויח כסף מתחומים המקדמים את איכות הסביבה.

בפעילות זו יוצגו לתלמידים בעיות סביבתיות מתחומים שונים. התלמידים יזהו מיהם בעלי העניין הקשורים לכל בעיה ומהו האינטרס של כל בעל עניין. פעילות זו תחשוף את התלמידים לתחומים שונים הקשורים לנושאי סביבה ואקלים, כמו גם לאינטרסים הרבים המעורבים בכל בעיה – דבר המקשה מאד על מציאת פתרונות מתאימים.

עבודה בקבוצות: (10 דקות)

• חלקו את הכיתה לקבוצות של 3-4 תלמידים.
• כל קבוצה תקבל את דף הפעילות “בעיות סביבתיות – את מי זה מעניין?” (נספח 1)
• כל קבוצה תקבל גם כרטיס עם בעיה סביבתית שונה (מתוך נספח 2).
• לפי סדר הישיבה בקבוצה, כל תלמיד בתורו ירשום בדף הפעילות בעל עניין הקשור לבעיה. בעל העניין יכול להיות אדם מסויים, קבוצת אנשים מסויימת או גוף כלשהו.
• התלמיד יאמר לקבוצה מיהו בעל העניין שרשם ומהו לדעתו האינטרס של אותו בעל עניין – כיצד הוא משפיע על הבעיה או מושפע ממנה.
• הקבוצה יכולה להתייחס בקצרה לדברי התלמיד.
• לאחר סיום הסבב הראשון, חברי הקבוצה יוכלו להוסיף לדף הפעילות בעלי עניין נוספים.

לאחר הדיון בקבוצות, הזכירו בקצרה את רשימת  הבעיות הסביבתיות שקיבלו הקבוצות.

הציגו קוד QR למרחב Answer Garden אותו יש להכין מראש  (הנחיות בנספח 5).

תלמיד אחד מכל קבוצה יסרוק את קוד ה QR, ויקליד למרחב ה Answer Garden את כל בעלי העניין שרשמה הקבוצה. יש להקליד כל בעל עניין כתשובה נפרדת.

הציגו בכיתה את ענן המילים שנוצר, אשר כולל את כל בעלי העניין. בעלי עניין שהופיעו אצל מספר קבוצות יופיעו בענן המילים בכתב עבה וגדול.

הסבו את תשומת לב התלמידים לכך שבעלי העניין שייכים לקבוצות אותן הזכרנו קודם: הציבור, עמותות סביבתיות, עסקים, רשויות החוק ולעיתים גם מיזמים סביבתיים.

המודעות הגוברת לאיכות הסביבה מובילה צרכנים רבים לחפש מוצרים ועסקים שהפגיעה שלהם בסביבה היא מינימלית. בהתאם, עסקים ותאגידים מדגישים בפרסומים שלהם את ההיבטים הירוקים של מוצריהם. בפעילות זו נבחן בצורה ביקורתית פרסום כזה ונכיר את המונח “טיוח ירוק” – greenwashing.

הקרינו את סרטון הפרסומת של חברת המים המינרליים FIJI
https://tinyurl.com/hnwk56tb
המלל המלווה את הפרסומת הוא:
“נוצרו על ידי הטבע, אלו המים הטובים ביותר הידועים לאדם, מכיוון שהם נארזים בבקבוק ישר בטבע, ללא מגע יד אדם. המים הטובים ביותר של הטבע”. 

• שאלות במליאה:
  איזה מסר מנסה הפרסומת להעביר?
  מה הבעיה במסר הזה?

המים המוצגים בפרסומת אמנם מגיעים מהטבע, אולם המסר של מוצר טבעי מסתיר היבטים אחרים במוצר, אשר פוגעים בסביבה: המים נשאבים מהטבע על ידי משאבה חשמלית, נארזים בבקבוק פלסטיק לשימוש חד פעמי ומובילים אותם בתחבורה למרחקים גדולים. כל אלו גורמים לזיהום סביבתי.

נציג את המונח “טיוח ירוק” – greenwhashing אשר נועד להציג עסקים ומוצרים כמתחשבים בסביבה, למרות שהם אינם כאלו או עושים זאת בצורה חלקית בלבד. הדבר נעשה כדי לתת לצרכנים תחושה שהמוצר שהם רוכשים תורם לאיכות הסביבה. 

חפשים פתרונות

בפעילות זו תלמידי הכיתה יחשפו לסיפורי מקרה של בעיות סביבתיות מורכבות. בקבוצות, הם יציעו פתרונות שיתנו מענה לבעיה הסביבתית, ולאחר מכן יבחנו את הפתרונות גם מנקודת המבט של בעלי העניין השונים וגם בהסתכלות על ההשלכות הרחבות של כל פתרון.

פעילות בקבוצות: 

חלקו את תלמידי הכיתה  ל- 6 קבוצות. כל קבוצה תעסוק בסיפור מקרה הקשור למוצר יומיומי וכולל גם היבטים של פגיעה בסביבה. בנספח XXX מופיעים 3 סיפורי מקרה, (שקיות נשיאה מפלסטיק; שמן דקלים ויערות הגשם; השלכת מזון לאשפה), כך שכל שתי קבוצות יקבלו את

אותו סיפור מקרה. הדבר יאפשר לבחון פתרונות שונים לאותו בעיה.

הנחיות לעבודה בקבוצות

שלב א – הצעת פתרונות: (10 דקות)

• כל תלמיד יקבל עותק של דף הפעילות עם סיפור המקרה בו עוסקת הקבוצה שלו (נספח 3).
• התלמיד יקרא את המידע בדף הפעילות וירשום לעצמו פתרון שהוא מציע לבעיה הסביבתית, על סמך המידע הזה.
• כל תלמיד יציג בקבוצה את הפתרון שהוא מציע.
  לאחר שכל תלמידי הקבוצה יציעו פתרונות, הקבוצה תקיים דיון המבוסס על הפתרונות שהציעו חברי הקבוצה, תחליט על הפתרון הקבוצתי לבעיה הסביבתית ותרשום על דף את הפתרון. שימו לב כי הפתרון יכול לכלול מספר פעולות שונות.

שלב ב – השלכות הפתרון הקבוצתי על הסביבה ועל בעלי עניין (15 דקות)

• כל קבוצה תקבל דף להכנת קוביה המתאים לסיפור המקרה בו היא עוסקת (נספח 4).
• הקבוצה תגזור את פריסת הקוביה, תקפל אותה על הקווים המקווקווים ותדביק את הקצוות ליצירת קוביה.
• כל תלמיד בקבוצה יטיל בתורו את הקוביה. אם בפיאה העליונה של הקוביה יופיע תיאור הבעיה הסביבתית, על התלמיד להגיד מה יהיו ההשלכות של הפתרון הקבוצתי על הסביבה? האם לדעתו הפתרון הקבוצתי פותר את הבעיה הסביבתית בצורה מלאה או בצורה חלקית?
• לאחר שכל חברי הקבוצה הטילו את הקוביה, הקבוצה יכולה להחליט לעדכן את הפתרון שלה, בהתאם להשלכות שלו אותן ציינו במשחק הקובייה.

שלב ג – מכינים מצגת ומציגים את הפתרון (40 דקות)

• כל קבוצה תשמור לעצמה מצגת מהתבנית של המצגת שבקישור:

https://docs.google.com/presentation/d/1hOUjX1Bts9cvokY1g_98BQ1TWvMdd5kONwJfeW3yRmg/edit?usp=sharing

• הקבוצה תבנה מצגת לפי התבנית הבאה: 

  שקופית 1: תיאור קצר של הבעיה הסביבתית בה עסקה הקבוצה

  שקופית 2: תיאור קצר של הפתרון הקבוצתי שנבחר

  שקופית 3: תצוגה גרפית על ידי צביעת המשבצות בשקופית – באיזו מידה הפתרון פותר את הבעיה הסביבתית ובאיזו מידה הוא עונה על האינטרסים של כל בעל עניין.

  (זמן מומלץ להכנת המצגת: 15 דקות)

• כל קבוצה תציג במליאה בעזרת המצגת את הבעיה הסביבתית, את הפתרון הקבוצתי ובאיזו מידה הפתרון עונה על הבעיה הסביבתית ועל האינטרסים של בעלי העניין.

הערה למורה: אם יש שתי קבוצות שעסקו באותה בעיה סביבתית, מומלץ לתת להן להציג זו אחר זו, ולהשוות בסיום ההצגה בין שני הפתרונות שהוצעו לאותה בעיה.

כאשר מנהלים משא ומתן בין צדדים, או מנסים לפתור בעיה הקשורה למספר בעלי עניין, יכולים להיות סוגים שונים של פתרונות:
Lose-Lose: שני הצדדים מתעקשים על עמדתם, והפתרון אליו מגיעים פוגע באינטרסים של שני הצדדים.
Lose-Win רק אחד הצדדים מרוויח מהפתרון ואילו הצד השני מפסיד. זה יכול לקרות בגלל וותרנות של אחד הצדדים, זמנסה לרוב להימנע מעימות, או בגלל עקשנות ותחרותיות של הצד השני שמנסה למקסם את ההצלחה שלו מבלי להתחשב כלל בצד השני.
WIN-WIN הוא פתרון שפועל בדרך הטובה ביותר, פתרון שבו כל הצדדים מקבלים רווח מקסימלי אפשרי והבעיה נפתרת בצורה הטובה ביותר. כדי להגיע לפתרון כזה צריך לבדוק מה האינטרסים של כל הצדדים וכיצד הם יושפעו מכל פתרון שמוצע.

נשאל במליאה: האם היו קבוצות שהצליחו למצוא פתרונות WIN-WIN, כאלו שהביאו תועלת לכל בעלי העניין?

אחריות כלפי הסביבה דורשת לרוב מהעסקים שינוי של תהליכים שלעיתים כרוך בעלויות ראשוניות גבוהות. אולם דוגמאות רבות מאד בעולם ובארץ ממחישות כי לרוב עסקים שמובילים שינוי לטובת הסביבה, בסופו של דבר מצליחים לייצר לעצמם רווח כלכלי – גם בשל חיסכון בעלויות וגם מהשקעות גדולות יותר של הציבור אשר מעדיף עסקים “ירוקים”.

נציג מספר דוגמאות לתהליכים של אחריות סביבתית שיכולים להוביל גם לרווח כלכלי:

הקטנת אריזות:

אריזות פלסטיק של מוצרים הן מקור לזיהום סביבתי, גם בשלב ייצור הפלסטיק וגם לאחר השימוש במוצר כאשר הפלסטיק מושלך לפח. ההובלה של המוצרים מהמפעל לחנויות גורמת לפליטה של גזים רעילים מהמנוע של כלי התחבורה.
מספר חברות של מזון ושל חומרי ניקוי החלו לצמצם את גודל האריזות שלהן, מבלי לשנות את כמות המוצר באריזה. פתרון זה תורם לסביבה בהקטנת כמויות הפלסטיק ובצמצום הנפח שיש להוביל, ויחד עם זאת גם מאפשר לחברה לחסוך בעלויות של חומרי האריזה ובעלויות ההובלה של המצרים.

הפחתה של פליטת גזי חממה:

גזים שונים הנפלטים בתהליכי ייצור ושימוש בחשמל מונעים את פליטת החום מכדור הארץ ובכל מגבירים את אפקט החממה המביא להתחממות כדור הארץ. התחממות זו גורמת למשבר אקלימי קשה – מצד אחד עלייה משמעותית בטמפרטורות באזורים שונים בעולם, ומצד שני עלייה בכמויות הגשמים אשר גורמת לשטפונות עזים.

חקלאות מדייקת – שימוש ברחפנים בחקלאות:

בחקלאות נעשה שימוש נרחב בחומרי הדברה כנגד חרקים וגורמי מחלות אחרים בצמחים. חומרי הדברה אלו חשובים לצורך שמירה על יבול רב ואיכותי, אולם הם גורמים לזיהום של הקרקע ושל מקורות מים. פתרון טכנולוגי לבעיה הוא שימוש ברחפנים. הרחפן יכול לצלם את השדה ולזהות אזורים בשדה בהם יש מחלה מסויימת. הרחפן יכול גם לרסס חומר הדברה בצורה מדוייקת רק באזור הנגוע. פתרון זה מאפשר לחקלאי לשמור על יבול איכותי, תוך הקטנת כמות חומרי ההדברה והקטנת כוח האדם הדרוש לבדיקת השדה ולהדברה. הסביבה נחשפת לכמויות קטנות בהרבה של חומר הדברה, וגם הצרכנים מקבלים תוצרת שמכילה פחות חומרי הדברה. היצרנים של הרחפנים ושל התוכנות הייעודיות מרוויחים גם הם מפתרון הבעיה. פתרון השימוש ברחפנים עונה גם על האינטרסים של עמותות סביבתיות ושל רשויות החוק אשר מנסות לצמצם את הזיהום הנגרם מחומרי הדברה.

לסיכום:

ראינו כי בעיות סביבתיות הן מורכבות ונוגעות לבעלי עניין רבים.
יחד עם זאת, ניתן למצוא פתרונות אשר תורמים לשמירה על הסביבה ולצמצום משבר האקלים וגם מייצרים רווח לעסקים.

פלקציה

מטרת הרפלקציה לפעילות זו היא ליישם את ההתייחסות לנקודות מבט שונות גם בחיי היומיום של התלמידים.

שלב א’: אישי 

בקשו מכל תלמיד/ה:

• לרשום לעצמו אירוע בו היה מעורב אשר היתה בו אי-הסכמה עם מישהו אחר. חשוב לבחור אירוע שהוא מוכן לשתף בו אחרים ולא אירוע אישי מדי.

שלב ב’: בזוגות

חלקו את התלמידים לזוגות. כעת בקשו את בני הזוג:

• לספר זה לזה מה היה באירוע וכיצד הוא הסתיים או נפתר.
• כל אחד יציע לשני פתרון נוסף לאירוע עליו שמע.