משבר האקלים נתפס בעיני רבים כאסון בקנה מידה עולמי וקיימת הבנה שנדרש לעשות משהו ובמהירות. מאידך, קיימים מנגנונים פסיכולוגיים אשר מונעים מרבים מאיתנו לפעול בנושא זה. בפעילות זו נתמקד בפער בין הצורך לפעול לבין הימנעות מפעולה.

בתחילת הפעילות הציגו בשלבים את הסרטון “לא עשינו כלום” מתוך סדרת “סוף העולם” של מרכז השל לקיימות (קישורים בהמשך). זהו סרטון המתמקד בקושי של אנשים לפעול בנושא משבר האקלים, למרות שהם יודעים שהנושא חשוב ודחוף.
לאורך הצפייה בסרטון יש שתי נקודות עצירה. בכל נקודת עצירה יתבקשו התלמידים לענות על שאלת סקר.

• צפייה בסרטון חלק א’ עד 03:38
• שאלת סקר בתום הצפייה בחלק א’: לא כולם מגיבים באותו האופן למשבר האקלים. מה הרגש שאתם מרגישים כשאתם נחשפים למידע על משבר האקלים? 

מענה ב GOOGLE FORMS שהוכן מראש (שאלה מסוג תשובה קצרה).

• המשך צפייה בסרטון חלק ב’ עד מ-3:40 ועד 05:57
• שאלת סקר בתום הצפייה בתום הצפייה בחלק ב’: מבין המנגנונים הפסיכולוגיים שהוזכרו בסרטון, מהו המנגנון העיקרי אשר לדעתך מונע  מאיתנו כבודדים וכחברה לפעול ולעצור את משבר האקלים המתרחש בכדור הארץ? 

מענה ב- GOOGLE FORMS (שאלה מסוג רב-ברירה), תשובות אפשריות לבחירה: הדחקה; הכחשה; התעלמות; פסיביות; נטיה להעדיף חשיבה על ההווה ולא לעסוק בעתיד.

• המשך צפייה בסרטון חלק ג’ מ-5:58 ועד סופו. 
• בסיום הצפייה בקשו מהתלמידים לבחור במושג אחד אשר לדעתם הוא החשוב ביותר במשבר האקולוגי המתרחש סביבנו.
  השתמשו ביישום Answer Garden לאיסוף המושגים של כל התלמידים והצגתם בענן מילים (היעזרו  בהנחיות בנספח 6).
• הציגו את ענן המילים שנוצר. הפנו את תשומת לב התלמידים למילים המופיעות בכתב גדול ומודגש. אלו הם המושגים שתלמידים רבים ציינו כחשובים במיוחד בהקשר של המשבר האקולוגי.

הציגו שאלה לדיון: 

אנחנו יודעים מנסיוננו האישי שקשה מאד לשנות הרגלים. מה לדעתכם ומניסיונכם מונע מאיתנו לשנות הרגלים?

במערך “מה ירוק בכלכלה?” ובמערך “למי אכפת מה אני קונה?” נחשפנו למורכבות ולתחומים הרבים הקשורים לבעיות של משבר האקלים והפגיעה בסביבה. קיימת הסכמה כי שינוי בהרגלים של בני האדם יכול לתרום לפתרון בעיות מורכבות אלו.

בפעילות זו התלמידים ייחשפו לשתי גישות שונות, המנסות להביא לשינוי בהתנהגות של בני אדם כדי לשמור על הסביבה ולמנוע או לצמצם את משבר האקלים: גישה אחת מתמקדת בהצגת מידע מדוייק על כל מורכבותו, וגישה שניה מתמקדת בפנייה לרגש על ידי שימוש באמצעים דמגוגיים, על חשבון הדיוק בפרטים. הכרת שתי תעשה על ידי צפייה בסרטונים, הנוקטים כל אחד בגישה שונה. הכרת הגישות תהווה בסיס לקיום דיבייט (דיון מובנה) בהמשך.

• חלקו את התלמידים ל- 2 קבוצות (15-16 תלמידים בכל קבוצה). 
• כל קבוצה תתחלק ל-2 תת קבוצות: א’ ב’. 
• כל תת-הקבוצות תקבל דף פעילות מתאים לצפייה בסרטון:  
• תת-קבוצה א’ – דף פעילות נספח 2: צפייה בסרטון “האמת מאחורי שקיות פלסטיק”

 The Truth About Green Grocery Bags 

• תת-קבוצה ב’: דף פעילות נספח 3: צפייה בסרטון “סיפורם של חפצים”
  The story of stuff

על כל תת-קבוצה :

• לצפות בסרטון המתאים על פי החלוקה לתת-קבוצות, ולענות במהלך הצפייה על 3 השאלות הראשונות בדף הפעילות (מומלץ לחלק את השאלות בין התלמידים).
• לאחר הצפייה, לבחור 2 שאלות מתוך רשימת השאלות 1-7 בדף הפעילות ולענות עליהן.

• נסכם במליאה מהן שתי הגישות השונות בהן נוכל לשכנע אנשים לשנות הרגלים, כדי לשמור על הסביבה ולתרום למניעת משבר האקלים:

1. נציג את המורכבות של כל בעיה באמצעות נתונים מדוייקים, כפי שעושים מדענים ומחוקקים (כך נעשה בסרטון “האמת מאחורי שקיות הפלסטיק”).
2. נשתמש באמצעים דמגוגיים כדי להוביל לפעולה, כפי שעושים פוליטיקאים ופרסומאים (כפי שנעשה במידה מסויימת בסרטון “סיפורם של חפצים”).

הערה: כהכנה לדיבייט שנקיים בפעילות ההמשך, חשוב להסביר מהי דמגוגיה ולהביא דוגמאות, כפי שמופיע במצגת ההוראה ובנספח 5.

לאחר שהכרנו שתי גישות שכנוע אפשריות, והבנו מהי דמגוגיה, ובהנחה כי חשוב מאד לשנות את ההרגלים של אנשים כדי למנוע משבר אקלים ופגיעה בלתי הפיכה בסביבה, נקיים בפעילות זו דיבייט (דיון מונחה) בדילמה: האם דמגוגיה היא גישה נכונה לצורך שכנוע?

מהו דיבייט?

דיבייט הוא דיון מובנה קצר יחסית, ומבוסס על כללים שמאפשרים לדיון להיות מסודר, פורה ומשמעותי. באמצעות הדיבייט ניתן לרכוש כלים ומיומנויות של בניית טיעונים, הצגה ברורה של רעיונות, דיבור מול קהל ויכולת שכנוע והקשבה לצד שמנגד.

הדיבייט מעודד חשיבה ודורש מכל משתתף להציג עמדות גם אם אינו מסכים איתן. כך הדיבייט נותן למשתתפים הזדמנות להעריך מחדש את הדעות שלהם. הדיבייט קצר יחסית.

• הציגו במליאה את הדילמה הבא:
  קיימת הסכמה כי שינוי בהרגלים של בני האדם יכול לתרום לצמצום ואף למניעה של הפגיעה באיכות הסביבה ושל משבר האקלים. אולם, כפי שראינו, קשה לאנשים לשנות את ההרגלים שלהם, גם למען מטרה חשובה. האם נכון להשתמש בדמגוגיה כדי לשכנע את הקהל לשנות הרגלים?

• הסבירו לתלמידים כי את הדיון בדילמה זו נקיים בצורה של דיבייט – דיון קצר ומובנה שיתקיים בין שתי הקבוצות בהן עבדו קודם: קבוצה 1 – תטען בעד שימוש בדמגוגיה, וקבוצה 2 – תטען נגד שימוש בדמגוגיה.

שאלת הדיבייט:

האם מוצדק להשתמש באמצעים דמגוגיים כדי לשכנע קהל של אנשים במסר של הדובר?

הכנה לדיבייט

כל קבוצה תקבל דף פעילות “הכנה לדיבייט” הכולל 4 כרטיסיות עם טענות:

קבוצה 1 – טענות בעד שימוש בדמגוגיה (נספח 3)

קבוצה 2 – טענות נגד שימוש בדמגוגיה (נספח 4)

הנחיות לקבוצות:

על כל קבוצה :

•  לבחור 2 מתוך ארבע הטענות המוצגות בכרטיסיות בדף הפעילות.
• לנסח טיעון על בסיס כל אחת משתי הטענות שבחרו (טיעון = טענה + נימוק). (משך זמן מומלץ 10 דקות)
• לבחור נואם או נואמים להצגת הטיעונים שניסחו, ולסכם מה יגיד כל נואם. (משך זמן מומלץ 10 דקות) 

ניהול הדיבייט

• כל קבוצה בתורה מקבלת 2 דקות להציג את טיעוניה כנאום (כלומר לקבוצה האחרת אסור להתפרץ באמצע). 
• לאחר הנאומים של שתי הקבוצות, לכל קבוצה יש 3 דקות לדון יחד ולנסח תגובה לטיעונים שהציגה הקבוצה האחרת.
• כל קבוצה בתורה מקבלת 2 דקות להציג את תגובתה כנאום (שוב, ללא הפרעות מהקבוצה האחרת).

נחשפנו למנגנונים פסיכולוגיים שמונעים מאיתנו לעשות שינוים.

שאלנו איך בכל זאת גורמים לשינוי בהתנהלות הצרכנית ובשמירה על הסביבה?

צפינו בשני סרטונים המציפים את ההשלכות של הצריכה ושל הטכנולוגיה על הסביבה ובסופו של דבר עלינו. שני הסרטונים מציגים שתי גישות שונות להעברת מסרים. 

הסרטון “סיפורם של חפצים” משתמש במסר רגשי חזק, והסרטון “האמת מאחורי שקיות הפלסטיק” מציג מחקרים, נתונים ועובדות מדוייקות. 

ב”סיפורם של חפצים” כדי לקבל מסר חזק הוקרבו הדיוק והאמינות, ולא כל העובדות נכונות. ב”האמת מאחורי שקיות הפלסטיק” הוקרב הרגש, כדי לקבל מבט מורכב ומדוייק על המצב לאמיתו. 

שאלה במליאה 

 איזה קשר אתם מזהים בין שתי הגישות השונות לבין המנגנונים הפסיכולוגיים שראינו בסרטון בהתחלה?