בפעילות זו יחשפו התלמידים לקשר ההדוק בין צריכה לבין סביבה וקיימות. קשר המבוסס על הקשרים הטכנולוגיים, פיננסיים סביבתיים וחברתיים לאורך חיי כל המוצר. 

נתמקד תחילה במושג צרכנות נבונה מתוך ניתוח מקרה של רכישת נורה חדשה ושילוב שיקולים לא רק פיננסיים אלא גם סביבתיים בתהליך רכישת נורות. בהמשך יחקרו וינתחו התלמידים את ההשפעות על הסביבה לאורך מחזור החיים של מוצרים בשלושה תחומים שונים. 

ולבסוף התלמידים יכירו את הקשר בין מחזור החיים של המוצר לבין מושגי המחזור והכלכלה המעגלית, ואת ההשפעה שיש להם על ההשלכות של המוצר על הסביבה בשלבי חייו השונים. 

הערה: יש לשים לב שישנם מספר מושגים שונים הנקראים “מחזור החיים של מוצר”. בפעילות זאת אנו מתייחסים למושג שבאנגלית נקרא LCA (Life Cycle Analysis & Assesment) ומתייחס לפן הסביבתי של חיי המוצר (בניגוד למשל לפן ההנדסי, או הפן השיווקי). 

הצגת מקרה: 

הציגו בפני התלמידים את סיפור המקרה הבא:

המנורה החדשה שקניתם סופסוף הגיעה, אבל אתם מגלים שאין נורה. אין ברירה, צריך לקפוץ לחנות, וההורים שלכם מבקשים שאם אתם כבר שם, בבקשה תקנו גם כמה נורות לבית. 

שאלו את התלמידים את השאלה: איך תבחרו את הנורה המתאימה לכם? 

הערה: ניתן להניח שמרבית התלמידים יבחרו במחיר, כשיקול לבחירת הנורה ואולי אף עיצוב הנורה. 

באמצעות מחשבון הנורות, ננסה לבחון האם מחיר הנורה הוא השיקול היחיד והנכון. הציגו לתלמידים את השאלה הבאה  כמה יעלה לכם להשתמש בכל סוג נורה ? והנחו אותם להיעזר לשם כך במחשבון הנורות אליו ניתן להגיע בסריקת קוד ה-  QR

https://qrgo.page.link/QMZCU

להפעלת מחשבון הנורות, הנחו את התלמידים להקיש תחילה על המתג, האור יידלק בכל החדרים. במקביל בתחתית המסך, המונה יתחיל לספור קוט”ש (קילוואט שעה) – יחידת האנרגיה שחברת החשמל מודדת. בהתאם לקוט”ש אנו משלמים על צריכת החשמל שלנו. 

בלחיצה על כפתור המשך מתקבל המסך המציג את הנורות השונות.

בלחיצה על הנורות נפתחות תיבות עם פרטי הנורות השונות (מחיר, אורך חיים, צריכת חשמל ושטף תאורה). בנוסף מופיע מידע אודות עלות השימוש ביחידת חשמל (קוט”ש) מחברת החשמל. 

בקשו מהתלמידים ללחוץ על כפתור המשך למסך הבא.

במסך שנפתח על התלמידים לבחור בעזרת המחוונים כמה נורות הם צריכים, כמה שעות ביום בממוצע ישתמשו בנורות אלה ולהקיש על כפתור ‘חישוב’.

בפני התלמידים תוצג טבלה המחשבת את הערכים השונים עבור בחירה בכל אחת מהנורות. 

בקשו מהתלמידים לענות על השאלות הבאות:

א. איזו נורה הכי זולה? (היעזרו בשורת “עלות ראשונית”)

ב. איזו נורה מחזיקה בממוצע הכי הרבה זמן לפני שהיא מתקלקלת? (היעזרו בשורת “זמן החיים”)

ג. איזו נורה הכי חסכונית בחשמל? (היעזרו בשורת “צריכת החשמל השנתית” או בשורת “עלות החשמל השנתית”).

ד. כשמתחשבים בכל העלויות (מחיר ראשוני, זמן חיים ועלות החשמל) איזה נורה הכי משתלמת לאורך זמן? (היעזרו בשורת “עלות כוללת בעשר שנים”)

שאלה במליאה: האם המחיר הוא השיקול היחיד?

הדגישו בפני התלמידים שעלות (מחיר) הנורה, מציג רק שיקול אחד ויתכן וישנם שיקולים נוספים אותם צריך לקחת בחשבון. 

בקשו מהתלמידים להקיש על: “מהן ההשלכות הסביבתיות של שימוש בכל סוג נורה?” 

לסיום שלב זה קיימו סקר/הצבעה כיתתית ב- 2 השאלות הבאות:

1. איזו נורה אתם הייתם קונים?

2. עד כמה חשובים לכם גם השיקולים הסביבתיים (מ-1 לא חשוב עד 5 חשוב מאד)? 

את הסקר ניתן ליצור מראש ב google forms או ב kahoot . לחלופין ניתן לקיים הצבעה בכיתה או בזום. 

בסיום הציגו בפני התלמידים את תוצאות הסקר והדגישו שוב את הקשר ההדוק בין צריכה לבין סביבה וקיימות- קשר המבוסס על הקשרים הטכנולוגיים, כלכליים סביבתיים וחברתיים לאורך חיי כל המוצר.

עבודה בקבוצות – למי אכפת מה אני קונה?

בפעילות זו התלמידים יבצעו בקבוצות חקר על מחזור חיים של מוצר מתחומים שונים: מזון (שוקולד כמוצר לדוגמה), טקסטיל (בגדים) או אלקטרוניקה (שבבים אלקטרוניים). ראו דפי פעילות לכל אחד מהמוצרים האלה בנספח 2. החקר יכלול התייחסות למספר היבטים כמפורט בהמשך.

• התלמידים יחולקו לקבוצות של 6 תלמידים בקבוצה. 
• הציגו לתלמידים במליאה את ההנחיות הבאות:

           על הקבוצה לחקור את המוצר תוך התייחסות   לתחומים הבאים: 

• צריכה: מה הצורך במוצר? כמה צריך? למה קונים אותו, מתי קונים חדש או מחליפים? 
• השפעה: כיצד משפיע המוצר על הסביבה? כיצד משפיע המוצר על האנשים שהיו מעורבים בייצור? אילו השלכות חיוביות ושליליות יש למוצר על אנשים ו/או סביבה? מי ומה נפגעים משימוש במוצר?
• פתרונות טכנולוגיים: האם יש טכנולוגיה שלדעתכם יכולה לצמצם את ההשלכות השליליות? אם לא, מה לדעתכם צריך להמציא? האם קיימות חלופות למוצר אשר מזיקות פחות? האם יש טכנולוגיה שעלולה לגרום יותר נזק? 

• בשלב הראשון על הקבוצה לחשוב ולזהות את הרגלי הצריכה.  

משך זמן פעילות זו 5 דקות.

• בשלב השני על התלמידים בקבוצה להתחלק לשתי קבוצות בנות 3 תלמידים בכל תת קבוצה. 

• תת קבוצה אחת תחקור את השפעות תהליך הייצור של המוצר על הסביבה.
• תת קבוצה שניה תחקור את השפעות השימוש במוצר על הסביבה עד שלב הזריקה, כולל.

        משך זמן פעילות זו 20 דקות.

• בשלב האחרון על כל חברי הקבוצה לחפש פתרונות טכנולוגיים וחלופות למוצר. 

משך זמן פעילות זו 10 דקות.

• בסיום הפעילות על התלמידים להכין תקציר המפרט את הנזקים שהקבוצה זיהתה שנגרמו לסביבה ושני רעיונות כיצד ניתן לשפר את מהלך חיי המוצר (בשני שלבים שונים שלו). כל קבוצה תציג בקצרה (כדקה) את התוצר שלה. 

משך הזמן לפעילות זו 15 דקות.

• ציינו כי כל המוצרים שהצגנו משפיעים לרעה על הסביבה, בחלק כלשהו של חייהם. 
• כעת ננסה לשאול שאלה שאין עליה תשובה, שאלה מערערת:  מי יכול לתת דוגמה למוצר שלא משפיע על אנשים ו/או סביבה? 

לאחר תשובות התלמידים, הציגו שקף תשובה: אין מוצר שלא משפיע על אנשים ו/או סביבה.

• בחלק זה נכיר את המשמעות של הערכת מחזור חיי מוצר שמשמעותו ההסתכלות הכוללת על השלבים השונים של המוצר מהייצור ועד סוף חיי המוצר.  בתהליך זה אנחנו נתקלים במושגים מרכזיים נוספים כגון: “שימוש מחדש”, “מיחזור” ו”כלכלה מעגלית”, מושגים הקשורים לחיי המוצר והשפעות שונות על הסביבה. 

באמצעות הדיאגרמה המתארת את הערכת מחזור חיי המוצר ננסה לנתח את התהליכים הרלוונטיים של כל מוצר ומוצר. 

        הציגו לתלמידים את הדיאגרמה (ללא כיתוב) והסבירו שזאת דיאגרמה המתארת את חיי המוצר.

       בקשו מהתלמידים למצוא בדיאגרמה כיצד מתבטאים ההיגדים הבאים: 

• בחיי מוצרת, ישנם שלבים שונים מהפקת חומרי הגלם השונים, דרך הייצור, השימוש ועד סיום השימוש (סוף חיי המוצר). בין כל שלב לשלב צריך להביא בחשבון גם את עלויות ההובלה. 

           תשובה: 

• בכל שלב יש שימוש במשאבים מתכלים כמו למשל חומרי גלם ואנרגיה, ופליטת פסולת מזיקה 

הדגישו בפני התלמידים שהשאלה היא איך אפשר בכל שלב לנסות להפחית שימוש במשאבים מתכלים כדי לשמור על הסביבה?

• לכל שלב בחיי המוצר יש השלכות כלכליות, טכנולוגיות וסביבתיות.

           תשובה: 

האנשים שמסביב לכל שלב, השימוש באנרגיה והפסולת

הפנו את תשומת לב התלמידים לכך שהשלבים והשפעתם שונים למוצרים שונים. שוקולד למשל בעייתי בשלב חומרי הגלם והייצור. למוצר אחר הבעייתיות יכולה להיות בשלב אחר.

• אנחנו (גם כיחידים וגם כחברה) יכולים לנסות לדאוג להפחתת פסולת וצמצום שימוש במשאבים מתכלים על ידי שימוש מחדש ומיחזור. 

          תשובה:

החיצים מייצגים את השימוש מחדש והמיחזור

שימו לב ששלושת המושגים הבולטים בנושא הם: שימוש מחדש, מיחזור והפחתה. (את מושג ההפחתה קשה להציג בשרטוט זה). 

• הממשלה וחברות מסחריות יכולות לדאוג להפחתת פסולת על ידי כלכלה מעגלית, שבה מפיקים חומרי גלם מפסולת של השלבים השונים. 

           תשובה:

      חץ הכלכלה המעגלית

הדגישו לתלמידים שלשם כך נדרש שינוי והבנה בשלטון ובחברה על חשיבות המעבר לכלכלה מעגלית.

שאלה: אנחנו מבינים שכל מוצר שנקנה משפיע לרעה באופן כלשהו על הסביבה. אם כך, מה לדעתכם יכול כל אחד מאיתנו לעשות כדי להפחית את ההשלכות של השימוש במוצרים?

בהמשך הציגו לתלמידים את המסקנות הבאות: 

• חשוב להפעיל שיקול דעת האם צריך לקנות, ומה עדיף.
• חשוב לנסות להפחית צריכה ככל האפשר.
• עלינו לקחת בחשבון את ההשלכות השונות של ההתנהלות שלנו על הסביבה. 
• אנו כבודדים וכחברה חייבים לקחת בחשבון את הנזקים שאנו גורמים לסביבה בהווה ואת ההשלכות של ההתנהלות שלנו על העתיד.

רפלקציה

בקשו מהתלמידים לענות בקצרה על השאלות הבאות:

• עד כמה חשובה לכם, באופן אישי, הדאגה לדורות הבאים? 
• איזה מההשלכות שבהם נתקלתם הפתיעה אתכם? 
• איזה מההשלכות שבהם נתקלתם עורר בכם את הרגש החזק ביותר?

הכינו מראש טופס google forms לשאלות והוסיפו במצגת קוד QR לשאלון.