פעילות פתיחה – טביעת רגל אקולוגית

בפעילות זו נכיר את ההשפעה של אורח החיים שלנו על משאבי כדור הארץ ועל החברה האנושית.

שאלון טביעת רגל אקולוגית אישית

• כל תלמיד ייכנס לקישור לשאלון ‘טביעת רגל אקולוגית’ ויענה על כל השאלות. יש לבחור את התשובה המתאימה ביותר.
• כל תלמיד ירשום לעצמו מה התוצאה שקיבל (המספר המציין את טביעת הרגל שלו).
• התלמידים יענו בהרמת יד אם התוצאה שלהם (טביעת הרגל האקולוגית שלהם) היא:
  • 28 דונם או פחות
  • 29 עד 49 דונם
  • 50 עד 69 דונם
  • 70 דונם או יותר

דונם הוא שטח השווה ל 1000 מ”ר (כמעט שניים וחצי מגרשי כדורסל)

שאלה: מה זו להבנתכם “טביעת רגל אקולוגית”? 

רמזים: 

1. שימו לב כי היחידות של טביעת רגל אקולוגית הן יחידות של שטח (דונם)
2. חשבו על השאלות שהוצגו בשאלון

טביעת רגל אקולוגית היא מדד (מספר המייצג את הרמה של מאפיין מסויים), אשר מעריך מהו שטח הטבע בכדור הארץ הדרוש כדי לספק לכל אחד את כלל הצרכים שלו (למשל: שטח למגורים, שטח לגידול מזון, משאבי טבע לייצור המוצרים השונים וכן לייצור אנרגיה, שטח לפינוי פסולת, שטח יערות לקליטת הפחמן הדו-חמצני הנוצר כתוצאה מהפעילות ומהצריכה של כל אחד).

מדד זה מאפשר להעריך כיצד אורח החיים של בני האדם משפיע על הסביבה ועל המשאבים בכדור הארץ. 

טביעת רגל אקולוגית גבוהה משמעותה פגיעה גדולה יותר בסביבה ובמשאבים של כדור הארץ.

טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת של אדם בכלל העולם היא 28 דונם – כלומר נדרשים 28 דונם של טבע כדי לספק לאדם את כל צרכיו. 

טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת של אדם בישראל היא 49 דונם. (כמעט פי 2).

התלמידים יענו בהרמת יד האם התוצאה שלהם היא:

• מעל הממוצע העולמי (מעל 28 דונם)?
• מעל הממוצע הישראלי (מעל 49 דונם)?

סביר כי התוצאה של רוב תלמידי הכיתה גבוהה מהממוצע העולמי ושל חלקם אולי גבוהה מהממוצע הישראלי.

שטח כדור הארץ הוא נתון שאינו משתנה. ההערכה היא שעבור כל אדם בכדור הארץ יש 17 דונם העומדים לרשותו לקיום. הערכה זו מבוססת על השטחים של כדור הארץ המתאימים למגורים, לחקלאות ולדייג, שטחים לחקלאות ולגידול בעלי חיים למזון, שטחי יערות לקליטת הפחמן הדו-חמצני ושטחים המתאימים להטמנת פסולת – ביחס למספר האנשים בכדור הארץ. אם נמשיך באורח חיים הדורש עבור כל אדם “שטח” של 28 דונם, 49 דונם או אף יותר, כדור הארץ לא יוכל להמשיך ולקיים אותנו.

ראינו בשאלון כי יש מספר גורמים המשפיעים על טביעת הרגל האקולוגית של כל אחד (תזונה, בזבוז חשמל ומים, צריכת מוצרים, ייצור פסולת וזיהום אוויר, מקום מגורים, שימוש בתחבורה).

מה מתוך אלו הוא לדעתכם באחריות המדינה? מה באחריות המשפחה? ומה באחריות האישית של כל תלמיד?

המדינה אחראית על תשתיות שיאפשרו, למשל, שימוש נרחב בתחבורה ציבורית ועל חקיקה ופיקוח, למשל בנושא זיהום וטיפול בפסולת תעשייתית. המשפחה אחראית על מקום המגורים, תחבורה, תזונה, שימוש במוצרי צריכה וטיפול בפסולת.

בחלק מהנושאים האלו יש גם אחריות אישית של כל תלמיד: צמצום צריכה של דברים מיותרים, שימוש בתחבורה ציבורית, העדפת הליכה ברגל או נסיעה על אופניים, העדפת מזון שאינו מעובד, הפרדת פסולת וכד’.

הכנסו לקישור: https://data.footprintnetwork.org/

בחרו במפה:   ECOLOGICAL FOOTPRINT PER PERSON

מפה זו המציגה טביעת רגל ממוצעת של אנשים במדינות שונות בעולם:

(במפה זו מופיע השטח ביחידות הקטאר hectare  השוות ל- 10 דונם)

הבנת המפה:
בקשו מהתלמידים לזהות במפה היכן נמצאות: אירופה, אפריקה, אוסטרליה, ישראל, ארצות הברית, רוסיה, הודו.
בקשו מהתלמידים לנסות לזהות מדינות נוספות.
געו במפה עם העכבר (או האצבע בטלפון הנייד).  כאשר עוברים עם העכבר על המפה או נוגעים באצבע במפה במסך הטלפון הנייד, מופיעים שמות המדינות. 

היעזרו במקרא המופיע מתחת למפה (צבע כהה יותר מסמן טביעת רגל אקולוגית ממוצעת גבוהה יותר לכל אדם במדינה).

• באילו אזורים או מדינות טביעת הרגל האקולוגית גבוהה מאד?
• באילו אזורים או מדינות טביעת הרגל האקולוגית נמוכה מאד.

נסו לשער: 

מהם הגורמים להבדלים בטביעת הרגל האקולוגית בין המדינות השונות בעולם?

ניתן לשער כי במדינות בהן יש טביעת רגל אקולוגית ממוצעת גבוהה, יש גם:

• צריכה גבוהה של מוצרים
• שימוש רב במוצרים לא טבעיים (פלסטיק וכדומה) המיוצרים במפעלים ונדרשת  אנרגיה לייצור שלהם ומקום לפסולת שהם יוצרים
• ניצול מוגבר של אנרגיה (לחיי היומיום למשל מיזוג ותחבורה ולייצור מוצרי צריכה במפעלים)
• שימוש בשטחים גדולים לצורך גידול מזון
• אכילה מרובה של מזון מעובד הדורש אנרגיה לייצור שלו
• בזבוז מזון שנזרק
• כמויות גדולות של פסולת

כדי לבדוק אם ההשערות שהעלינו סבירות, נשווה את מפת טביעת הרגל האקולוגית למפות המציגות מדדים שונים הקשורים לאורח החיים. 

ניעזר באתר המפות שבקישור: https://geteach.com/.
מומלץ להגדיל את אחת משתי המפות המוצגות למסך מלא.
בתפריט התחתון מימין נבחר את סוג המפה (Select Map), ומשמאל את השכבה של המדד שיוצג (Layers).

מומלץ לבחור את שתי המפות הבאות:
בקבוצת המפות Human Geography: מפת כלכלה (Economy), שכבת תוצר מקומי גולמי (GDP):

GDP הוא אחד המדדים המקובלים להערכת העושר וכוח הקנייה של אזרחי מדינה. ככל שערך GDP גבוה יותר, כך העושר והצריכה במדינה גבוהים יותר.

בקבוצת המפות Human Geography: מפת אנרגיה (Energy), שכבת צריכת חשמל (Electricity Consumption):

(לבחירתכם, תוכלו לבדוק מפות נוספות באתר זה).

שאלה לדיון בעקבות השוואת המפות:

האם המפות האלו יכולות להסביר את ההבדלים בטביעת הרגל האקולוגית של האזרחים של מדינות שונות בעולם? כיצד?

ניתן לראות כי ברוב המדינות קיימת התאמה בין העושר, צריכת המוצרים וצריכת החשמל של התושבים לבין טביעת הרגל האקולוגית שלהם.

בפעילות הקודמת ראינו כי אורח החיים שלנו משפיע על הסביבה ועל משאבי כדור הארץ. השפעה זו קשורה לשלושה תחומים עיקריים: כלכלה, סביבה וטכנולוגיה.

נסמן בכיתה בעזרת שילוט מתאים, שלושה אזורים המייצגים את שלושת התחומים האלו.

(מומלץ להדפיס בצבע את השילוט (נספח 1).

עבודה בזוגות:

כל זוג יקבל כרטיסיה ובה סיפור מקרה (נספח 2).

על הזוג להחליט איזה משלושת התחומים קשור המקרה שבכרטיסייה ולעמוד באזור המתאים.

(אם הסיפור שייך לדעתם למספר תחומים, עליהם לבחור את זה שנראה להם המתאים ביותר).

עבודה בקבוצות:

בכיתה נוצרו 3 קבוצות לפי 3 האזורים-תחומים.

הערה: במידה וייווצר פער גדול במספרי התלמידים בקבוצות, מומלץ לבקש מתלמידים שהסיפור שלהם מתאים לדעתם ליותר מאזור אחד, לעבור בהתאם מקבוצה גדולה לקבוצה קטנה יותר.

כל קבוצה תקבל מדבקות עגולות בשלושה צבעים: צהוב – כלכלה, ירוק – סביבה, אפור – טכנולוגיה.

כל זוג יציג את סיפור המקרה שלו בקצרה.

הקבוצה תדון לאיזה תחומים שייך סיפור המקרה: תחום אחד, שניים או שלושת התחומים.

בהתאם, הקבוצה תדביק על הכרטיסייה מדבקה, שתי מדבקות או שלוש, בצבעים המתאימים לתחומים.

במליאה:

נברר לכמה סיפורי מקרה יש מדבקה אחת, לכמה 2 (ואיזה) ולכמה 3 מדבקות.

נסכם כי לרוב יש קשר הדוק בין התחומים סביבה – כלכלה – טכנולוגיה, ויש השפעות הדדיות של התחומים האלו כמעט בכל התרחשות ופעילות שלנו.

נציג את האיור המתאר את יחסי הגומלין בין התחומים. נציין כי החברה (בני האדם, המדינות והתרבות) היא מעטפת הקשורה לשלושת התחומים האלו.

בפעילות זו יערכו התלמידים הכרות ראשונית עם מושגים הקשורים לתחום הכלכלה הירוקה. הם גם ינסחו הגדרה ממוקדת של מושג ויתאימו לו ייצוג ויזואלי.

עבודה בזוגות:

כל זוג תלמידים בוחר את אחד המושגים מתוך רשימת המושגים שבדף הפעילות (נספח 3). מומלץ לבחור מושג שונה לכל זוג. 

הנחיות לעבודה בזוגות:

• לחפש מידע על המושג.
• לנסח הגדרה למושג בשבע מילים בלבד. מגבלה זו תדרוש מהם להתנסח בצורה ממוקדת ומדוייקת. 
• למצוא תמונה המייצגת את המושג. ניתן להיעזר בקישורים למאגרי התמונות המופיעים בדף הפעילות. 
• ליצור פוסטר הכולל את שם המושג, ההגדרה שניסחו, התמונה שבחרו ואת שמם.

[הזמן המוקצב 15 דקות]

את הפוסטרים ניתן להכין בדרכים שונות.
אחת מהן היא היישום Canva המאפשר יצירת תוצר חזותי כגון פוסטר או מצגת, תוך שימוש במבחר תבניות מוכנות ומאגרים של תמונות ואלמנטים. היישום מאפשר גם יצירת תוצר שיתופי. 

הנחיות למורה לשימוש ב- Canva להכנת פוסטרים:

בקישור בהמשך תמצאו תבנית לקובץ פוסטרים שיתופי הכוללת הנחיות לתלמידים ופוסטר לדוגמה: https://qrgo.page.link/JTP9s.
הערה: קישור זה מיועד לכם, המורים.
בהתאם להנחיות ב נספח 4, עליכם ליצור להשתמש בקובץ התבנית להכנת קובץ עבור הכיתה שלכם, וליצור קישור לקובץ הכיתתי שישמש את התלמידים להכנת הפוסטרים.

התלמידים שיקבלו את הקישור לקובץ הפוסטרים הכיתתי השיתופי, יפתחו לעצמם חשבון Canva ויוסיפו דף עם פוסטר לפי ההנחיות מוצגות בדף הראשון של הקובץ.

לפעילות לא מתוקשבת תוכלו להשתמש בתבנית להכנת פוסטר (נספח 5).

את הפוסטרים מומלץ להציג כתערוכה כיתתית באופן שיאפשר לכל התלמידים להיחשף למושגים נוספים ולפוסטרים של חבריהם לכיתה.

רצוי לאפשר לכל זוג להציג במליאה את המושג ואת התמונה שבחרו. [הזמן המוקצב להצגת פוסטרים על ידי הזוגות: 15 דקות]

בשלב זה מומלץ לדון עם התלמידים על תהליך הלמידה שהתקיים בכיתה. החשיבה והרפלקציה על תהליך הלמידה מאפשר חשיבה נוספת על המושגים, המידע, כמו גם העמקה בסוגיות השונות ובדילמות שהוצגו. להלן מספר שאלות עזר: 

1. אילו תחושות עלו בכם בעקבות החשיפה למושג  “טביעת רגל אקולוגית”?
2. אילו מושגים שמעתם שלא הכרתם קודם?
3. עם אילו תובנות אישיות יצאתם מפעילות זו?